מטרות הקורס העיקריות הן 2: מחד, היכרות מעמיקה עם ההיסטוריה הכלכלית של המערב והעולם, ומאידך – בחינה של ההיסטוריה האנושית במושגים כלכליים.

החיבור בין שני העולמות – היסטוריה וכלכלית – עלול להיראות קצת מוזר בהתחלה. שכן הכלכלה היא מדע שמתייחס למעשים של בני אדם מעבר לתנאים ההיסטוריים שבהם הם חיים. לעומת זאת, חקר ההיסטוריה מניח שאין להבין את האדם אלא כיציר של הרגע ההיסטורי שבו הוא חי או כמי שמושפע מאירועים היסטוריים.

אולם כל בחינה של ההיסטוריה ללא הכלכלה ושל הכלכלה ללא ההיסטוריה היא בחינה חלקית בלבד. כך לדוגמה עולה השאלה מדוע המודלים הכלכליים לא פועלים באותה צורה במדינות שונות, והתשובה היא "ההיסטוריות" של כל מדינה ומדינה, אשר מעצבת את המרחב שבו הכלכלה מתקיימת.

ה-6.10.1973 וה-7.10.2023 ייזכרו בתולדות ישראל והצבא כימים שבהם קרסו הקונספציות – אותן תמונות עולם על מצבו וכוונותיו של האויב אשר סיפק המודיעין הצבאי. אך מהן בעצם "קונספציות"? האם אפשר היה להחזיק בקונספציות אחרות ומדוע בכלל אנו שרויים תמיד בתוך קונספציה כלשהי? התשובות לשאלות אלו הן תשובות פילוסופיות.

תפקידו של המודיעין הצבאי הוא לספק למקבלי ההחלטות בדרגים השונים את תמונת המצב של האויב, או במילים אחרות – את המציאות שמולה הם עומדים. מטבעו, תהליך זה מכיל שני שלבים: שלב איסוף הידע ושלב מחקר הידע, הכולל הערכה של מה שנאסף והכוונת גופי האיסוף להמשך משימות. שני שלבים אלו ניתנים להבנה על ידי כלים מתחום הפילוסופיה ובעיקר מתחום הפילוסופיה של המדע.